דר’ אייל נחמיאס
אחד או שניים ? מה עדיף?

רבים מאיתנו מחזיקים כלב בית אחד , הכלב הפך לחלק מהמשפחה וממש חי איתנו ושותף לכל הדברים קטנים כגדולים שקורים לנו. אך האם הוא באמת מאושר ? מה באמת יגרום לו לאושר אמיתי וחיוך שלא נגמר ?
האם עוד עצם משחק , צעצוע או חטיף בריאותי לשיניים ?

כלב הוא חיית להקה מובהקת , בניגוד לדמוי של “זאב בודד” הכנוי לא ממש מתאים לכלב הבית שלנו. כלבים אוהבים כלבים , נקודה. אנו למעשה מנסים בצורות שונות להפוך עצמנו ל”כלבים” בלהקה של הכלב שלנו , לפעמים בהצלחה ולעיתים לא.

אם נרצה ממש להפוך את הכלב שלנו למאושר – נביא לו חבר קבוע . לא כזה שמשחקים איתו בפארק וחי אצל השכנים אלא אח של ממש ובן להקה . כזה שיקום איתו יחד בבוקר , ישחק איתו בבית כשנשארים לבד בשעות היום כשכולם בעבודה או בלימודים. כזה שיחלוק איתו את הצעצועים והמשחקים , יראה לו את הפארק הקרוב וילמד אותו איך נובחים על החתול של השכן (לא יפה , הוא חתול נחמד).

כלבים שחיים יחד ללא ספק מאושרים ברמות אחרות ולמעשה אפשר לטפל בבעיות התנהגות רבות של כלבים על ידי הכנסת הכלב ללהקה של כלבים אחרים או להביא כלב נוסף לבית.

המאלף סיזאר מילאן מהסידרה “הלוחש לכלבים” טוען כי כלבים מטפלים בכלבים הרבה יותר טוב משאדם יטפל בכלבים. לכן כשיש לו אגוז קשה או מקרה של כלב ממש בעייתי הוא פשוט מכניס אותו ללהקה . סיזאר אסף עם הזמן עשרות כלבים שנפלטו מבתים או שניצלו מקרבות והפך אותם ללהקה מאושרת החיה יחד בחצר גדולה עם הרבה גרויים ומשחקים , בריכת פלסטיק קטנה והרבה טיולים עם מנהיג הלהקה – המאלף.

לדוגמא כלב רידג’בק בעייתי שיש לו אובססיה לאבנים וכשמנסים להתקרב אליו לקחת לו את האבן או סתם לקשור לרצועה הוא תוקף את בעליו.הכלב הבעייתי מוכנס ללהקה של סיזאר המורכבת מ-37 כלבים גדולים רובם פיטבולים וחלקם מעורבים ואפילו פודל אחד שאוהב מאד לשחק. ותוך חודש יוצא משם הכלב אחרי שלמד לשחק נכון , לא להיות באובססיה לאבנים ולהתנהג כמו כלב נורמלי – משהו שרק כלבים יודעים ללמד כמו שצריך.

קחו למשל גור , את כל מה שהוא יודע הוא לומד מבעליו. כאשר ישאר לבד לרוב יבכה , ישרוט את הדלת או אולי ישמיד לנו את הספה או הרהיטים. אך האם זה מה שעשה כשהיה עם שאר אחיו בבית אימו? ממש לא . הוא היה עסוק במשחק עם אחיו ואחיותיו. כל היום ליקקו אחד את השני , אכלו יחד , שיחקו , נשכו ומשכו , הכל ביחד. ופתאום ———-לבד !! כן נכון יש כמה אנשים מסביבי אבל הם לא יודעים ללקק פנים , לרחרח , לנבוח , למשוך ולנשוך את הצעצוע . רק רוצים להרים אותי , לקרוא בקול ולעשות כל מיני דברים בכלל לא כלביים .

מנסיון אישי , כשהיתה לי כלבה אחת “סושי” היו איתה בלי סוף בעיות התנהגות . פעם אכלה את השמיכות , ופעם משכה את כל נייר הטואלט בשירותים , ופעם אחר פעם ברחה לטייל כדי לחפש חברים במושב או לרדוף אחר הפרות ברפת של כפר ידידיה. ועכשיו כשיש לסושי את מוקה הגולדנית המעורבת שנמצאה זנוחה בכביש 65 הפכו סושי ומוקה לצמד חמד. אין יותר נזקים בבית . כשלסושי משעמם הן מתחילות לשחק יחד ולהתגלגל בקולות נהימה כלביים . יחד יוצאות לטיול , יחד אוכלות , כשמלטפים אחת מייד השניה מתייצבת לקבל את חלקה. הכל יחד בשויון מלא אך בהיררכיה ברורה.

יחד גם נפלו השתיים לבור של בזק לפני כשנה וחצי תוך כדי טיול בשדות עמק חפר . יחד שרדו שבועיים לבד בבור בלי אוכל ומים אך העובדה שהיו יחד חיזקה אותן ומנעה את הנורא מכל – להישבר ברעב. יחד חילצו עצמן תוך כדי כירסום נואש של כבלי הטלפון העצומים – אוסף סיבים אופטיים מכוסים במעטה פלסטיק קשיח . שבועיים ארך הכירסום עד שהגשימו את משאלתן וקוי הטלפון של עמק חפר פסקו לפעול . טכנאי בזק שלף אותן ממעמקי 4 מטר של בטון ומייד חזרו הביתה תשושות אך ביחד.

אנו מבינים עד כמה החיבור הזה חזק רק כשנפרדים מאחד הכלבים. לדוגמא זוג כלבות שחיו ביחד מאושרות – בוקסרית וגולדנית. בצער רב נאלצו להיפרד מהגולדנית לאחר שנפגעה קשה בתאונת דרכים, גילה המבוגר והפגיעה הקשה הכריעו אותה. הבוקסרית במשך שבוע ממש חלתה מצער ונראתה מסכנה מאד. עד כדי כך שבעליה הביאו אותה לבדיקות דם וחשבו כי היא חולה וזקוקה לטיפול רפואי. אך הבעיה האמיתית שלה היתה הפרידה מחברת הלהקה שלה. רק משחקים רבים ותשומת לב מיוחדת עזרו כדי להחזירה לשיגרה ולהפסיק את התסמינים. שום תרופה או תכשיר כימי לא נזקקו כאן לטיפול אלא רק אהבה במינון כפול .

עכשיו קחו את הסיפורים האלו ואת הנסיון המצטבר של שנות עבודה עם אלפי כלבים ונסו ליישם זאת לאימוץ של כלב נוסף . תופתעו עד כמה מאושר יהיה הכלב שלכם תוך זמן קצר. לעיתים זה יכול להיות פיתרון אידיאלי לנבחנות יתר , נזקים בבית ועוד שאר התנהגויות פראיות ובלתי נשלטות.

יש רצועות נהדרות לקשירה של שני כלבים יחד ולטעיל בלהקה זו חוייה אחרת לגמרי.